תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקל״ז סימן ב׳

תשובה לא ידעתי מה תועיל המחילה לענין הירושה שהרי. המחילה אינה מועילה אלא לשעבר אבל [לא] לענין ירושה הגע עצמך כי ב' אחים או אב ובנו היה ביניהם דין ודברים ונכתב ביניהם שטר מחילה האם נאמר בכיוצא בזה שלא ירש את אחיו או את אביו עם שאר אחיו מפני המחילה אף הכא לא שנא. וגדולה מזו אני אומר דאפילו כתוב במחילה שמסתלק מירושתה אינו מועיל כלום ויורש מה שראוי לו לירש דהיינו כל כתובתה עיקר ותוספת וחצי נכסי צאן ברזל שהרי ירושת היבמה כדין ירושת האשה ולגבי ירושת האשה קיימא לן דהמתנה עם אשתו שלא יירשנה לא אמר כלום דכיון שהירושה היא ראויה לו אם תמות עתה הוה ליה כאומר לא אירש את אבא שלא אמר כלום אפילו קנו מידו וכן כתבו הריא"ף והרמב"ם והרמב"ן והרשב"א ז"ל. ואע"ג דפליגי ר"י ורשב"ג במשנה דרבי יהודה אית ליה תנאי שבממון תנאו קיים ורשב"ג אית ליה כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל בשלמא למאן דפסק כרשב"ג ניחא אבל למאן דפסק כר' יהודה מאי איכא למימר והכי איתא בהדיא בירושלמי אילין דכתבין אי מיתת בלא בנין תהדר כל מה דעיילא לבי נשא תנאי ממון הוא וקיים עד כאן. והביאו הריא"ף ז"ל בהלכות וכן הכריעו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דהלכתא כרבי יהודה כדעת הרמב"ם לפסוק כר"י. אבל התוס' וראבי"ה וראב"ן ופוסקים אחרים פסקו כרשב"ג. הא לא קשיא כלל דעד כאן לא פליגי אלא בכותב לה ועודה ארוסה וכדאמר רב כהנא נחלה הבאה לאדם ממקום אחר מתנה עליה שלא יירשנה אבל משנשאת אין תנאו מועיל כלל וכדכתיבנא ואפי' קנו מידו. וזה התנאי שכתוב בירושלמי הוא שכותבין בכתובה בשעת כניסה לחופה קודם שזכה בירושתה אבל משנשאת אינו מתנה עליה כלל. ואעפ"י שנמצא להרמב"ם ז"ל בתשובה שדין המשנה והירושלמי מיירי במתנה עמה אחר נשואין ואף מה שכתוב בהלכות שהתנאי קיים במתנה עמה אחר נשואין איירי והוא חולק על זה וסובר שכל אחר נשואין ודאי תנאו בטל שכל תנאי בירושה בטל אבל בארוסה תנאו קיים עד כאן בתשובה. מ"מ כיון שבדין הוא מסכים למה שהוא אמת דלאחר נשואין לאו כלום הוא לא נחוש למה שהבין הוא ז"ל בדברי הירושלמי ונאמר אנחנו דברי המשנה והירושלמי וההלכות הם בכותב לה ועודה ארוסה כדי שיהיו מוסכמים אל הדין וזהו דעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל לפרש דברי ההלכות בארוסה מכל מקום לגבי הדין אין ביניהם מחלוקת דהכותב לאשתו אחר שנשאה שלא יירשנה לא אמר כלום ואם מתה יורש אותה. וכל שכן לדברי הפוסקים הלכה כרשב"ג דאפילו כתב לה ועודה ארוסה לא אמר כלום. וא"ת היכי איפשר לפסוק דלא כרשב"ג והא קי"ל כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה והם הלכות שנחלק בהם רשב"ג ולא קי"ל כותיה אבל בשאר דוכתי קי"ל כותיה. הא לא קשיא דהא א"ר יוחנן אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהם חוץ. כללא דמלתא לנדון דידן כי המחילה אינה כלום לענין הירושה ואפילו כתוב בה קנין ואפילו כתוב בהדיא שלא יירשנה אלא יורש כל מה שראוי לו לירש כדין שאר היבמות ומינה לא תיזוז. והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' אבי זמרא.