תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקכ״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה דעתי נוטה לפשרה שעשה הראב"ד ז"ל דלענין לחייבו קרבן בעינן שם אבל לעבור אפי' שבועה בלא שם מחייב והכי מוכחן סוגיין ומתני' דריש נדרים. ולענין נדר שהוציאו בלשון שבועה ושבועה שהוציאה בלשון נדר אע"ג דרוב המפרשים הסכימו דלאו כלום הוא ואיכא פלוגתא בגמרא ירושלמית בה ורבים ס"ל דלאו כלום הוא מכל מקום הרמב"ן ומקצת מפרשים ז"ל אמרו דלא גרע מידות דקי"ל ידות נדרים כנדרים ובידות שבועות איכא פלוגתא מכל מקום מקצת פוסקים סבירא להו ידות שבועות כשבועות. ואני אומר כי האידנא כבר נהגו כל העולם להוציא הנדר בלשון שבועה והשבועה בלשון נדר ואין מדקדקין כלל וקיימא לן בנדרים הלך אחר לשון בני אדם הילכך בכל גוונא הוי נדר ואפי' שאר המפרשים ז"ל יודו בזה לפי שכבר נהגו:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.