תשובה דברים פשוטים אני רואה כאן דמה מועיל מחילת ראובן בחלק לוי והרי אין אדם מוחל דבר שאינו שלו וחוזר לוי ותובע חלקו משמעון. ואפילו היה לוי שותף לשמעון אין ללוי על ראובן כלום ממה נפשך אם היה לוי בעיר בשעה שמחל ראובן לשמעון היה לו לבוא ולערער על המחילה וכיון שלא ערער סבר וקביל. ואם לא היה בעיר חוזר ועושה דין עם לוי על חלקו. וכן כתב הרמב"ם ז"ל פרק ג' מהלכות שלוחין ושותפין. וכל מה שכתבתי הוא אפילו שלא היה שם אונס כלל אבל היכא דאיכא אונסא כי הכא אפילו ראובן חוזר על שמעון אם ירצה דמחילה באונס לא הויא מחילה דאע"ג דקיימא לן תליוה וזבין זביניה זביני משום דאגב אונסיה דזוזי גמר ומקנה אבל תליוה ומחיל אין מחילתו מחילה דאגב אונסיה גרידא לא גמר ומחיל וכן כתבו הפוסקים ז"ל ואצ"ל שחוזר לוי על שמעון ותובע חלקו ואפילו ליכא לאישתלומי מיניה כגון שהוא עני או שהוא אלם או שמת אין ללוי על ראובן כלום. וגדולה מזו אני אומר שאפילו עומד לוי וצווח על ראובן שלא ימחול יכול ראובן לומר איני רוצה להסתכן בשביל מעותיך ולא נקרא זה מציל עצמו בממון חבירו. ולא מבעיא אם גזמו על ראובן באונס גופו אלא אפילו גזמו עליו להפסידו ממון הוי אונס דכיון שנמסר בידם אין מרחמין עליו כל שכן במלכות הזה שמייסרים את האדם מוסר אכזרי בגופו אם אין לו לשלם. הכלל העולה שהדין עם ראובן וחוזר לוי ותובע משמעון חלקו. והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' אבי זמרא:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקכ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.