תשובה אין אנו נוהגין היתר במליגה כלל לפי שאין הנשים בקיאות בה ודמיא להא דאמרינן לא בקיאים בחליטה אבל מן הדין בשני תנאים מותר שישים המים החמין בכלי שני דקיימא לן אין כלי שני מבשל. ועוד תנאי אחר שירחוץ בית השחיטה יפה יפה לפי שהדם נקרש בחמימות כל שהוא ושוב אין יוצא על ידי מליחה. ועוד כדי שלא יאסרו המים של המליגה כי לפעמים מחזירים את המים על האש לרחוץ בהם הקערות ואוסר אותם. וכבר ראיתי מי שכתב שעל ידי עירוי מכלי ראשון מותר. וכגון שיהיה ראש העוף למעלה שהנוצה מצלת בכדי קליפה כיון שהנוצה שוכבת מפסקת בין המים לבשר יותר מכדי קליפה ולכתחלה אין למלוג אלא בכלי שני ויתן המים בכלי תחלה שאין כלי שני מבשל ומטעם זה אומרים אם מלגו עופות הרבה ונמצאת אחת מהם טריפה שמתירים את האחרות ומ"מ אין אנו סומכים על המליגה כי לפעמים המים יהיו רותחין ממש וגם הכלי השני יהיה חם ועור העוף רך ומתבשל הדם ונקרש ושוב לא יצא על ידי מליחה. והירא שמים לא ימלוג כלל. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקי״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.