תשובה קיימא לן אין קבע לשתייה ולפיכך אני רגיל לשתות כל צורכי בלי שום תנאי אפילו אחר השינה אם עדיין הוא לילה. אבל לענין האכילה אע"ג דלגבי הדין מותר לאכול על ידי תנאי איני סומך על עצמי בזה כלל שנראה כתענית שעות אבל לענין השתייה הוא כדי להעביר המאכל שאכל בלילה וכאלו הוא צורך סעודת הלילה. ופירש רבינו חננאל דדוקא ישן אז אכילה אסורה בלא תנאי אבל מתנמנם לא עד כאן. ואין לחלק בזה בין תענית צבור לתענית יחיד שהרי בכולם אין צריך לפסוק מבעוד יום אלא אוכל והולך כל הלילה אם לא ישן חוץ מתשעה באב ויום הכפורים שצריך להפסיק בהם מבעוד יום. והנראה לעניות דעתי כתבתי. דוד ן' אבי זמרא:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקי״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.