ולענין סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי אין ראוי להתיר אלא לאותה שבת בלבד ואחר השבת יעשה לה תקון אחר דתרי מגו לא אמרינן וכל שכן להקל מגו דהויא מחיצה לענין שבת הויא מחיצה לענין סוכה לאותה שבת ומגו דהויא מחיצה לענין אותה שבת תהיה מחיצה לכל ימי הסוכות. ולענין פרוץ מרובה על העומד ופסל היוצא מן הסוכה דלא הוו מחיצה לענין שבת והוו מחיצה לענין סוכה דאמרינן מותר לטלטל בה אפילו בשבת של סוכות משום דלא הוו אלא חד מגו להקל. וא"ת אימא איפכא מגו להחמיר כבר תירצה הר"ן ז"ל בפירוש ההלכות עיין עלה. ולענין אם סכך תחת המעזיבה ואח"כ פיחת את המעזיבה שפיר קרינן בה תעשה ולא מן העשוי דלא אמרינן הכי אלא היכא דגוף הסכך היה עשוי בפסול מדברים המחוברים אבל הכא דגוף הסכך הוא כשר אלא שהתקרה גורמת לו אם הסיר את התקרה כשרה ואעפ"י שיש חולק בזה מכל מקום הכי משמע פשטא דההיא דהדלה עליה את הגפן. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתקי״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.