תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתס״ז סימן ב׳

תשובה ראובן זה אין שומעין לו כי לעצמו הוא דורש שהרי התוס' בעצמם תירצו תירוץ אחר דתרי רב כהנא הוו אחד מהם היה כהן ואחד מהם היה ישראל ונסיב כהנת והיינו הך דפרק אלו עוברין אבל דפרקא קמא דקדושין כהן הוה והיינו הך דקאמר בפרק ערבי פסחים פשוט נבלה ושקיל אגרא ולא תימא כהן אנא. ומה שאדם זוכה בשביל אשתו כהנת הם ראשית הגז ומתנות כהונה. ראשית הגז דאתיא ראשית ראשית מתרומה מה תרומה ניתנת בין לזכרים בין לנקבות אף ראשית הגז ניתן בין לזכרים בין לנקבות. ומתנות כהונה נמי משום דלית בהו קדושה כדאמרינן בפרק הזרוע רב כהנא הוה אכיל בשביל אשתו. וכן כתב הרמב"ם ז"ל פ"י מהלכות מתנות כהונה וז"ל. ראשית הגז חולין לכל דבר לפיכך אני אומר שנותנין אותו לכהנת אעפ"י שהיא נשואה לישראל כמתנות בהמה ויראה לי שדין שניהם אחד הוא עכ"ל. ופדיון הבן אע"ג דלית ביה קדושה מכל מקום אין ניתן אלא לזכרים כמו בכור בהמה שיש בו קדושה ואין ניתן אלא לזכרים וראוי שכל הבכורות יהיה להם דין אחד שיהיו ניתנים לזכרים ולא לנקבות. וכן כתבה הרמב"ם ז"ל בפרקא קמא דהל' בכורים וז"ל. וכן פדיון הבן לזכרי כהונה הבכורות כולם שוה לזכרים ולא לנקבות. הנה למדת שהמתנות שנתנין לנקבות כזכרים חמש מתנות תרומה ותרומת מעשר וחלה ומתנות בהמה וראשית הגז. ומנין אתה אומר שראשית הגז נתן לכהנת שנאמר ראשית דגנך תירושך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו מה ראשית דגן ניתן לנקבות כזכרים אף ראשית הגז ע"כ. ויש לדקדק בדבריו ז"ל כיון דיליף לה מהכא איך אמר בפרק עשירי ראשית הגז חולין לכל דבר לפיכך אני אומר וכו'. ויש לתרץ דהתם בפרקא קמא איירי בכהנת שאינה נשואה לישראל שאוכלת ראשית דגן. אבל בפ"י איירי בנשואה לישראל שאינה אוכלת ראשית דגן ומשום הכי אי לאו משום טעמא דחולין הוא לכל דבר לא היו נותנין לכהנת הנשואה לישראל וברור הוא. וגם הפוסקים כתבו דפדיון הבן אין ניתן אלא לזכרים. ובתשובות הרשב"א ז"ל בשם הר"ם ז"ל כתוב דיליף לה מדכתיב ויתן משה את כסף הפדוים לאהרן ולבניו וכל היכא דכתיב אהרן ובניו אמרינן כהן ולא כהנת ועיין בסימן תתל"ו והנלע"ד כתבתי. דוד ן' אבי זמרא: