שאלה שאלת על מה שכתבתי בתשובה משם הריטב"א ז"ל על מי שנשבע לבטל איסורין דרבנן בקום עשה כגון שנשבע שיאכל שומנו של גיד או סתם יינם שלא חלה שבועתו ומוטב שיבטל שבועתו בשב ואל תעשה אע"ג שהיא מן התורה ולא יעבור איסורא דרבנן בידים ותמהת על זה שהרי הרשב"א רבו כתב בתשובה בהפך סימן כ"ד וז"ל ולא עוד אלא בביטול מצוה דרבנן חיילא שבועה שאלו נשבע שיאכל שומנו של גיד ולא אכלו או שישתה סתם יינם ולא שתה חייב וכדאיתא התם גבי האי מתניתין דאכל נבלות וטרפות דאוקמוה רב ושמואל ורבי יוחנן בכולל לדברים המותרים עם דברים האסורין ור"ל אוקמה אמפרש חצי שיעור ואליבא דרבנן או בסתם ואליבא דר' עקיבא דאמר אדם אוסר עצמו בכל שהו ואמרינן בשלמא לריש לקיש משכחת בהין ולאו אלא לר' יוחנן בלאו משכחת לה בהין היכי משכחת לה אלמא אפי' באוכל חיילא עד כאן. וכן כתב בתשובה אחרת סימן תרי"ד:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתס״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.