תשובה הדין עם האפטרופוסים ומוציאים מיורשי האשה אפילו מה שכבר גבתה כיון שלא נשבעה דגבייה בטעות היא אפילו הגבוה בית דין וכל שכן שהגבוה האפטרופוסים דאפילו מקצת כתובתה אין להם להגבותה עד שישביענה דסתם תנן והנפרעת מן היתומים לא תפרע אלא בשבועה דדילמא צררי אתפסה לכולא כתובתה או מחלה לבעלה או מכרה כתובתה. וכיון דקי"ל אין אדם מוריש שבועה לבניו ופירוש אין אדם מוריש לבניו ממון שחייב עליו שבועה הילכך הכל ליורשי הבעל. ואע"ג דאיכא מאן דפסק כשמואל דאמר ומודה לי אבא שאם מתה על היורשים להביא ראיה הני מילי בממון שצריך ראיה למי הוא דדילמא ירושה נפלה לה או מתנה נפלה לה או מציאה או מעיסתה קמצה דכתיב וקובץ על יד ירבה. אבל בנדון דידן לא היה זמן לאחד מאלו. גם כי האפטרופוסים הגבוה הנכסים ועליהם באים לדון וקל להבין. ומיהו אם יש נכסים ידועים מנכסי נדוניתה כיון שהיא נוטלתן בלא שבועה גם היורשים שלה זכו בהם אע"ג דאיתנהו ברשות יורשי הבעל וכן כתבו הפוסקים ודברים ברורים הם עיין בהלכות אישות פי"ח ובמה שכתב עלה מגיד משנה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתמ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.