תשובה הדין עם יורשי הבעל וחולקין בנכסי צאן ברזל ואין פורעין חובות הבעל לא מה שלוה מאשתו ולא מה שלוה מאחרים. והראיה דתנן בפרק מי שמת נפל הבית עליו ועל אביו ועל מורישיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב יורשי האב אומרים הבן מת ראשון פי' ולא זכה בנכסים ואחר כך מת האב ויורשי הבן אומרים האב מת ראשון ואחר כך הבן פי' וזכה בנכסים ואנו באים מכחו בית שמאי אומרים יחלוקו ובית הלל אומרים הנכסים בחזקתן כלומר בחזקת יורשי האב ואין לאשה ובעל חוב כלום אלא בראיה ברורה ואם איתא יאמרו האשה וב"ח ממה נפשך אם האב מת תחלה הרי זכה הבן ואם הבן מת תחלה הרי הוא יורש את אביו בקבר ויש לו נכסים. אלא מאי אית לך למימר שהבן יורש את אביו בקבר להנחיל ליורשיו ואין יורש את אביו בקבר לפרוע חובותיו וטעמא דמלתא דאפילו כתב לבעל חוב דקנאי ודאקני לא קנה נכסים דאין קנין למת אבל ירושה ממילא אתיא. וגדולה מזו אמרינן בגמרא שלחו מתם בן שמכר בנכסי אביו בחיי אביו ומת הבן בחיי האב ואחר כך מת האב בן הבן מוציא מיד הלקוחות וזו היא שקשה בדיני ממונות אבוה מזבין ואיהו מפיק עד כאן. וטעמא דמלתא משום דמצי אמר אנא מכח אבא דאבא קאתינא דאלו אבא מעולם לא זכה בנכסים הללו ואין אדם מקנה מה שלא בא לעולם בידו. ומה שאמרו זו היא שקשה בדיני ממונות מפני שמוציא מיד הלקוחות בלא דמים דאלו היה אביו חי ורוצה לסלקו היה צריך להחזיר הדמים ובנו אשר קם במקומו מוציא בלא דמים. הילכך בנדון דידן כיון שלא זכה ראובן בנכסים הללו ולא באו לידו מעולם אין חייבין יורשיו לפרוע חובותיו אפילו שכתב דקנאי ודאקנה. אבל יורשיו באין מכח ירושה דאתיא ממילא וזה ברור. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתתל״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.