ולענין מה ששאלת עוד על יהודה שהיה רוצה לפרוש בים ושלחה אשת יהודה את בנה הקטן לבית הכנסת להביא טלית בעלה המצוייצת הלך הקטן לבית הכנסת ומצא שם שמש הכנסת ושאל טלית אביו ולקח השמש טלית של נפתלי ונתן לו שחשב שהיה טליתו של יהודה אחרי שהיה תלוי הטלית במקומו של יהודה ולא ידע שאותו היום הביאו שם טלית של נפתלי במקום שיושב שם יהודה. הנער הביא את הטלית לבית ואשת יהודה לקחתו שהיתה חושבת שהוא של בעלה ושמה אותו בדיסקיא עם שאר דברים אחרים ושלחה אותו לספינה שבעלה הולך בה ונאנס יהודה אותו היום ולא רצה השר שילך באותה ספינה ואותה ספינה הלכה לה ביום השני הלך יהודה בספינה אחרת והלך למקום שהלכה הספינה הראשונה וחפש בעד כליו ולא מצא הדיסקיא שהטלית בה וכתב אגרת להודיע לביתו איך נאבד הטלית כאשר בא יהודה ראה טליתו ביד נפתלי. בא נפתלי ואמר לו תן לי טליתי שהיה שוה מאתים זוז וקח טליתך זה שאינו שוה אלא חמשים שאתה אבדת טליתי. ויהודה אומר השמש הוא שטעה שהחליף הטליתות ואני לא פשעתי בשלך שנאנסתי. ועוד שהייתי חושב שהוא שלי ולזה טוען יהודה תן לי טליתי הנמצא בעין ואתה לך עם השמש לדין שהוא שומר שכר מכל יחידי הקהל יצ"ו והשמש טוען אני לא הייתי מכיר שום טלית. אלא הנער שאל ממני שאתן לו טלית אביו. כשראיתי אותו טלית במקומו של יהודה חשבתי שהיה טליתו. נר ישראל האר פני אור תורתך בנו לדעת מי משלם הטלית הנאבד. ושלום הדרת מורינו יגדל לעד אמן:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתת״י סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.