שאלה מעשה היה באחד מבני הגדולים שמת ביום טוב ראשון של פסח שחל בחמישי בשבת והמתינו עד הלילה שהיא יום טוב שני ונתעסקו בו ישראל והוליכוהו לבית הקברות וצוה אביו את משרתיו שלא יקברוהו אלא עד דמדומי חמה הכנסת שבת כדי להצילו מדין חבוט הקבר וכיון שראו החברים שלא רצו לקוברו חזרו להם ונשאר המת מוטל עד שהלך למחר אביו ביום טוב שני וקברו סמוך ממש לשקיעת החמה וחזרו לעיר בליל שבת. ועתה צריך לדעת אם היה מותר להלינו אם נקרא זה לכבודו. עוד אם הועיל להצילו מדין חבוט הקבר במה שהניחוהו עד סמוך לשקיעת החמה. עוד אם היה מותר ללכת ביום טוב שני חוץ לתחום הואיל ולא היו מלוין את המת לפי שיש יותר מתחום שבת. עוד אם עשו החברים איסור במה שיצאו חוץ לתחום וחזרו ולא עשו המצוה. עוד אם יש בחזרה צד איסור לפי שחזרו ממקום שהוא קרוב לבית הקברות לפי שהעיר גדולה הרבה ועשויה כקשת ובהליכה דרך היתר ובחזרה חזרו דרך הקשת. עוד אם היו מותרים לבא אל בתיהם או היו צריכים לשבת בראש הקשת עד מוצאי שבת. עוד היה במעשה שצוה (לו) אביו [של] מת שיניחו לו תפליו תחת שיחיו של מת וקברם עמו אם יש תועלת למת בזה או אם הדבר אסור מפני אבדן כתבי הקדש:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשע״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.