תשובה לא ידעתי מה מקום לשאלה זו כיון שעשה לסיכוך ואין שם כלי עליה למה אין מסככין דלא אמרי' בגמ' אי אית לה גדנפא אין מסככין אלא במחצלת העשויה סתם והגדנפא מוכיח עליה דלכלי עבידא אבל אם עשאה בהדיא לסיכוך פשיטא דכשרה וגדולה מזו התיר רבינו הושעיא מטראני ז"ל מחצלאות של תגרים שעושים אותן להוליך סחורה והם כלי ממש אם קנה אותה לשם סוכה מסככין בה ואעפ"י שהרא"ש ז"ל חולק עליו לא פליג אלא במחצלאות שמנהג אנשי המקום לעשותם לסחורה דאזלינן בתר מנהג המדינה וטעמא משום דהרואה אינו יודע אם צוה לעשות אותה לסיכוך ויבוא לסכך בסתם מחצלאות אבל במקום שאין מנהג ידוע כ"ע מודו שאם עשאה לסיכוך אין הקיר שלה מוכיח שהיא לשכיבה שאין הקיר מוכיח אלא בעשויה סתם. וז"ל הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות כלים אמר לאומן עשה לי שני זוגין אחד לדלת ואחד לבהמה עשה לי ב' מחצלאות אחת לשכיבה ואחת לאוהלים עשה לי שני סדינין אחד לצורות ואחד לאוהלים שניהם מקבלין טומאה עד שיפרש ויאמר זה לכך וזה לכך עד כאן לשונו. עוד כתב לעיל מינה אומן שעושה ומניח זוגין לבהמה ולדלתות אם רוב עשוי לדבר שמקבל טומאה הרי הכל מקבל טומאה עד שיפריש מקצתם לדבר שאינו מקבל טומאה עד כאן. הרי לך דאפי' להוציא מן הרוב יועיל שיפרש שהוא למיעוט כל שכן פשוטי כלי עץ שעשאן לאהל אעפ"י שיש להם לבזבז שהוא טהור ומהך משנה דסילון שהוא צר מכאן וצר מכאן ורחב באמצע אינו פוסל שאינו נעשה לקבל יש ראיה גמורה שאין לך בית קיבול גדול מזה ואפילו הכי אינו מקבל טומאה מפני שלא נעשה לקיבול וכל שכן מחצלת שעשאה לסיכוך שאעפ"י שעשה לה גדנפא אין בכך כלום שהרי אינה עשויה לקיבול ופשוט הוא:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשס״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.