שאלה שאלת ממני על ענין מה שראית בפי' רבינו יהונתן ז"ל לעירובין שכל השובת במקום הראוי לדירה הוא חשוב כד' אמות וחוצה לו אלפים אמה לכל רוח ברוחב אותו מקום ששבת אם מעט ואם הרבה. ואם שבת במקום שאין לו אלא ד' אמות יש לו אלפים אמה לכל רוח ברוחב ד' ואם כלתה מדתו באמצע העיר אינו יכול להלוך אלא לאורך מדתו אבל ברוחב אינו יכול לצאת חוץ לד' אמות ואם כלתה מדתו בסוף העיר בזה נסתפק הרב ז"ל כיון שכולה חשובה כד' אמות גם לרחבה ג"כ מהלך את כולה. או דילמא אפי' בזה נמי אינו מהלך לרחבה של עיר אלא ברוחב ארבע אמות כפי רוחב המקום ששבת בו וקשיא לך דמי ששבת במדבר ויש לו ד' אמות וחוצה להם אלפים אמה והלך אלפים אמה ורוצה לחזור למקומו ואינו מכיר מקום הנחת רגליו איך אפשר לו לצמצם שלא יטה ימין ושמאל מד' אמותיו. ותו דקי"ל כרבנן דאמרי כל שובתי שבת יהיו כזה לכל שובתי שבת צריך פאות כמגרשי הערים. וכ"ת שנותנין לו אלפים על אלפים לכל קרן להשלים הפגימות וכמו שכתב הרב בעצמו ומניח קרן הטבלה של אלפים אמה כנגד קרן של ד' אמות נמצא א"כ שיכול להלך כל טבלה מרובעת של ד' אלפים וד' אמות שבזמן שהוא מהלך למזרח ד' אמותיו ונוטה לצד צפון או דרום עדיין הוא מהלך באלכסון של ד' אמותיו ואם כן איך יאמר הרב שאם כלתה מדתו בעיר שלא יהלך לרוחב העיר אלא כרוחב ארבע אמות ואם תאמר שלא נתנו לו הקרנות כדי שיוכל להלך את כל פגימת הקרנות אלא כדי למלאת הפגימות שיהיו אלפים אמה מרובעות שיהיה להם פיאות אבל בזמן שהוא מסלך לאחד מארבע הרוחות אינו מהלך אלא ברוחב ארבע אמות וכן כשמהלך לצד אחד מן הקרנות אינו מהלך אלא ברוחב ד' אמות ומאי דביני ביני אינו יכול להלך גם זה יש עליו גמגום והקושיא הראשונה קיימת. ולכן יאיר אותנו כ"ת במאור התורה ולך תהיה צדקה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשמ״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
