שאלה ילמדנו רבינו על אלמנה שבאה לגבות כתובתה בבית דין מן היתומים והוציאה את הכתובה ולא היה חתום בה אלא עד אחד והוא סופר הקהל והכתיבה כתיבת יד הסופר השני של הקהל אבל לא חתם בה וחקרנו על הדבר וידענו שהיה קרוב לאם הכלה והיה כתוב בכתובה בשעה אחרונה תנאי מגיע לאם הכלה ולא היה יכול להעידה ומפני זה לא חתם אבל לכלה בעצמה היה רחוק וכל זה באומדן הדעת כי הסופר שכתב הכתובה הלך לבית עולמו. ועתה צריכין אנו לדעת אם מוציאין ממון מן היתומים בכתובה זו ואם תמצא לומר דאין מוציאין אם הפסידה מזונותיה לפי שתבעה כתובתה אעפ"י שאין מגבין לה כלום ותמצא קרחת מכאן ומכאן. ואם תמצא לומר הפסידה מזונותיה אם אנחנו השינוה עצה שתגבה כתובתה לתועלת היתומים והסכימה למה שאמרנו אם נקראת תובעת כתובה או לא. ואם תמצא לומר נקראת תבעה כתובתה זו שאין אנו מגבין לה כלום וגם היא מתחלה לא תבעה כתובתה אלא אנחנו אמרנו לה שתגבה האם הפסידה מזונותיה. הכל יבאר כ"ת באר היטב ולאדוני תחשב לצדקה:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשמ״ב סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.