תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתשי״ט סימן ב׳

תשובה דע ידידי שיש בפרק דם שחיטה שתי מימרות לרב אמר רב יהודה אמר רב האוכל דם שרצים לוקה עליו בכזית ומוקמינן לה בגמרא כשהתרו בו משום שרץ והאי מימרא כתבה הרב ז"ל בפרק ב' מהלכות מאכלות אסורות. ומה שלא פירש רב פירש הרב ז"ל דם שרצים שפירש וכנסו לוקין עליו משום שרץ וכתב כן לרבותא דלא מבעיא אם מצץ אותו מן השרץ דפשיטא דלוקין עליו אלא אפי' כנסו דהא אי משום דם אין בו חיוב דם שהרי אין חייבים משום דם אלא דם בהמה חיה ועוף. ואי משום שרץ הרי אין אוכל שרץ אלא דם קמ"ל דאפ"ה לוקין עליו משום אוכל שרץ דאין דמן חלוק מבשרם דכתיב וזה לכם הטמא. תו גרסינן התם אמר רב דם דגים שכנסו אסור ונקט שכנסו לרבותא כדכתיבנא. ומה שלא פירש רב בקמייתא פירש בבתרייתא וכתבה הרב ז"ל בפ"ו ומה שלא כתב הרב ז"ל שכנסו כלישניה דרב חדא דסמיך אמאי דכתב גבי דם שרצים בפ' ב'. ותו דאדלעיל קאי דכתב אפי' כנסו בכלי ושתהו מותר. ומה שיש לדקדק אם מצץ את דם הדג הטמא מעל הדג בעצמו והתרו בו משום דג טמא אם לוקה עליו. והנראה לפי פשט הסוגיא דלעולם אין בדם דגים מלקות כלל לא מבעיא אם כנסו אלא אפי' מצץ אותו מן הדג איסורא איכא מה"ת אבל מלקות ליכא דדוקא בשרצים אמרינן אין דמן חלוק מבשרם דכתיב וזה לכם הטמא אבל דגים דמן חלוק מבשרם ואין לוקין וכי היכי דיונק מבהמה טמאה והתרו בו משום בהמה טמאה אינו לוקה כך ג"כ המוצץ דם מהדג אינו לוקה. וכן משמע מלשון הרב ז"ל שדמה אותו לחלב בהמה טמאה אבל דם שרצים כבשרן. והשתא ניחא דנקט רב גבי שרצים מלקות וגבי דם דגים איסורא משמע איסורא ולא מלקות ונקט שכנס לרבותא. וכל זה לפי שטת הרב ז"ל דאיירי רב בדם דגים טמאים אבל רוב המפרשים הסכימו דאיירי רב בדם דגים טהורים והלשון מסכים לדבריהם. ומ"מ יש לדקדק אם אכל פחות מכזית דג טמא ודם המעורב בתוכו משלימו לכזית אם לוקה. וי"ל כיון שהוא מחובר בו חבור גמור ולא פירש כלל אלא כברייתו מצטרף להשלימו לכזית ללקות עליו. ואתה בני תתענג על רוב שלום. דוד ן' אבי זמרא: