תשובות הרדב״ז חלק ד חלק תתרצ״א סימן ב׳

תשובה מה מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו הלכך לא היה יכול למכור ראובן אלא עם התנאי שהיה לו עם שמעון וזה מבואר. גם המקח הוא מקח טעות דאין לך מום גדול מזה שיצטרך להחליף דירתו כל שתי שנים כי אין אדם רוצה להטלטל ממקום למקום ומבית לבית ואעפ"י שאין אונאה לשכירות קרקעות בטול מקח ע"י מום יש להם מ"מ אם בשעה שמכר ראובן ללוי חלקו הראה לו את כל הבית ואמר לו מחצית בית זה אני מוכר לך ודאי אין זה מקח טעות שהרי לא מכר לו אלא מחצית כל חלק וחלק של הבית ומנהג המדינה הוא שהשותפין מחליפין הדיורין. אבל אם ייחד לו חלקו ואמר לו זה הבית אני מוכר לך הוי מקח טעות וחוזר. ובמה שטעו לוי הדין עמו דלאו כל כמיניה דראובן להודות להפקיע זכותו של לוי שמא קנוניא עושים אבל צריך לוי לישבע להכחיש את העד החתום בשטר התנאי שכל מקום ששנים מחייבין אותו ממון אחד מחייבו שבועה ולוי אינו יכול להשבע שהרי אינו יודע מה היה בין ראובן לשמעון. לפיכך או יחזור המקח או ידור בו עם התנאי שיש לשמעון עם ראובן. ואם יאמר לוי אני הייתי שם בשעה שנכתב זה השטר ומעולם לא היה שם תנאי זה ישבע להכחיש את העד שהרי ראובן ושמעון מודים שלא היה ביניהם אלא שטר זה. ואם טען לוי יבא העד החתום על השטר ויעיד בפני הדין עמו דעד כאן לא אמרינן עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד אלא בשטר העשוי כהלכתו בב' עדים כשרים אבל שטר בעד אחד לא נקרא שטר ואם מת העד או הלך למדינת הים עומד לוי בחלקו. ולענין אם חזר שמעון על ראובן ואומר הפסדתני שמכרת סתם ולא פרשת התנאי שהיה ביני לבינך מצי ראובן למימר אתה הפסדת על עצמך שלא החתמת שני עדים ואפילו אם נאנס שמעון בחתימת העדים מצי למימר ליה לא מפני אונסך אפסיד אני כי אני סמכתי על הקנין של התנאי שיש ביני לבינך ולפיכך מכרתי סתם. ואם לא היה שם שטר ומודה ראובן שהיה שם תנאי חייב ראובן משום דינא דגרמי בההיא דאמרינן אתפסת לתוראי בידא דמאן דלא מצינא לאשתעויי דינא בהדיה ומפייס ראובן את לוי להחליף הדיורין או את שמעון לדור באותו חלק תדיר:

תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתרצ״א סימן ב׳

על התשובה הזאת