תשובה ודאי אם טוען יהודה שאחר שבאו המעות לידו ברור אצלו שהם שלו. בזה לא הוזקקת לשאול דפשיטא דהדין עמו ונשבע שבועת היסת ונפטר כדין שאר הטענות אבל הכא ודאי כשטוען יהודה איני יודע הדבר אלא על פי ראובן בזה הדין עם ראובן בשתי טענותיו אע"ג דממה נפשך טען שקר בב"ד לא אבד בזה זכותו כיון שעל פיו אנו חיים ואם טען יהודה ישבע לי שנתברר אצלו אחר שראה החשבון שביד שמעון שהם של השותפות. נראה לי שמשביעין אותו היסת להפיס דעתו של (ב"ה) יהודה דלא גרע מבן הבית ואע"ג דאם היו המעות ביד ראובן ויהודה טוען עליו שמא יש לי בידך פטור אפילו משבועה שאני הכא שהמעות הן ביד יהודה וראובן כבר הודה שהם שלו ורגלים יש לדבר. ואם לא רצה ראובן לישבע מפני שהוא מסופק תובע שמעון את יהודה ואומר לו שותפי ראובן נתן לך כך וכך בטעות ונשבע שמעון שהוא יודע זה בבירור ונוטל וחולק עם שותפו ראובן ואין זה נשבע ונוטל חדא שהמעות שלו הם ובטעות באו ליד יהודה. ועוד דיהודה טוען שמא. ואם לא רצה גם שמעון לישבע זכה יהודה במה שבידו. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ד · חלק תתרפ״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.