תשובה הדבר ברור שצריכה קדושין אחרים ולא יברכו ברכת אירוסין דהוי ספק אם בעל או לא בעל ומהאי טעמא הוי ספק מקודשת והאי דקאמר שלא בעל לא מהימן ליה דדילמא אמר הכי משום דרב מנגיד אמאן דמקדש בביאה לפיכך צריכה קדושין אחרים דדילמא לא בעל ולא מברכין דדילמא בעל לשם קדושין והויא ברכה לבטלה דמה שנעשה נעשה ומזה הטעם התקינו לברך ברכת אירוסין קודם הקדושין דליהוי עובר לעשייתן ואע"ג דאיכא למיחש שמא לא תתרצה לקבל הקדושין ונמצא שברך לבטלה. הא לא קשיא דאין דרך לקדש אלא אחר שדוכין ושארית ישראל לא עשו עולה ולא ידברו כזב. הילכך בנ"ד (נמי אע"ג) [כיון] דהוי ספיקא. מספיקא לא מברכינן דספק ברכה להקל. אבל ז' ברכות ודאי מברכינן דמה נפשך או מקודשת ודאי או ספק צריך לברך ז' ברכות וברור הוא. והנלע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקצ״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.