שאלת ממני אודיעך דעתי על ענין ראובן שהוא עני ואין יכול לפרנס את אשתו לפי כבודה ואפילו כפי העניים והוא חפץ לגרשה אבל אין לו לתת לה כתובתה וקרובי האשה אינם מרוצים שתתגרש עד שיתן לה כתובתה כפי תקנת הגאונים וכפי המנהג. ורוצים לכוף אותו להשכיר עצמו כדי שירויח לפרנסה והוא אינו רוצה יורה המורה הדין עם מי. ואם הדין עמהם אם יכולין לכופו להשכיר עצמו אפי' למלאכה בזויה לו ואינה לפי כבודו. ואת"ל שיכולין לכופו אם יש חילוק בצורבא דרבנן או לא. עוד כי ראובן זה נשא אשה זו ושנאה לפי שיש בה מום בעיניה והוא מורד ואינו יושב עמה כלל ולא זן ולא מפרנס והרי היא בבית אביה והוא בבית אביו ואומר להם הרי זה גיטך ותכתבו עלי שטר חוב על כתובתה והא ודאי עני ורוצה שיסדרו אותו כדין ב"ח שאין לו וקרובי האשה אינם רוצים אלא שישכור עצמו לזון אותה ולהוסיף על כתובתה בכל שבוע כדין הנזכר בתלמוד בדין המורד על אשתו:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקצ״ו סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.