ולענין אומדן דעתא של הנותן לא אמרינן הכי אלא בנותן כל נכסיו אבל במתנה במקצת לא אמרינן הכי וברור הוא. ותו דליכא אומדן דעתא הכא אדרבה לא כתבה שטר מתנה זו אלא כדי לבטל שטר המכר שמכרה לו ולתועלת הנכתב כדי שלא יזכה בגוף הקרקע מהשתא כעין פשרה שתאכל היא פירות בחייה ויזכה הוא בקרקע לאחר מיתתה הילכך אין אני רואה בזה אומדן דעתא וזכה אחיו מכחו דתנן הכותב נכסיו לבנו לאחר. מותו וכו' ועמד האב ומכר מכורין עד שימות האב וכשימות הבן מוציא מיד הלקוחות וכתבו המפרשים ואפילו מת הבן קודם האב יורשי הבן מוציאיו מיד הלקוחות לכשימות האב וכ"כ רש"י ז"ל ופשוט הוא וכ"כ בעל מ"מ. והוי יודע שאם יש זמן בשטר אע"פ שאין כתוב בשטר מהיום הוי כאלו כתוב וכן כתבו ז"ל. ומיהו מודה אני שאם יש עדים דהמכירה היתה באונס אין לך מודעא גדולה מזו למתנה זו והמתנה בטלה ואע"פ שלא מסרה מודעא על המתנה ואם מסרה מודעא על המתנה ואין עדים על המכירה אם היא באונס או לא. נחזי אנן אם שטר המכירה העשוי בערכאותיהם עשוי בתנאים שאמרו רז"ל על השטרות העולים בערכאותיהם הרי המכירה מכירה ואין מסירות מודעא על המתנה כלום שהרי לא נתנה לו אלא לבטל השטר הראשון ולתועלתה היה זה ולא כל כמינה. ואם אין שטר המכירה עשוי כהוגן אינו כלום והמודעא שמסרה על המתנה הויא מודעא אע"פ שאין שם שום אונס שהמודעא מבטלת המתנה בלי אונס וכן כתבו ז"ל. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקצ״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
