תשובה לא מיבעיא בנ"ד דפשיטא דשמעון פטור דאין כאן דינא דגרמי אלא גרמא בנזקין דקייל"ן דפטור שהרי שמעון דבר אל השר וגרם לאבדו כמי שגורם לאבד שטרו של חבירו דהוי גורם ולא דינא דגרמי ופשיטא דפטור אלא אפי' אם היה הורג שמעון את המסור בידים ממש היה פטור מלשלם מה שעליו שהרי מצוה זו לאבד המוסרין מוטלת על כל ישראל ואפי' על ראובן בעל חוב בעצמו היה מוטל לאבדו הא למה זה דומה למי שיש לו אחד מן המזיקין כגון ארי ונחש וכלב רע שכל הקודם בו זכה אעפ"י ששוה ממון לבעליו פטור מלשלם הילכך אם הרגו שמעון בדין מפני שהוא מסור ודאי דפטור דמצוה קעביד ואי הרגו שלא כדין נמי פטור דקם ליה בדרבה מיניה ואין אדם מת ומשלם ואפילו אין שם עדים והתראה דאין ממיתין אותו אפ"ה פטור מן התשלומין כיון שיש בעבירה שעשה חיוב מיתה אם היה בעדים והתראה והרי זה ברור. הלכך פטור שמעון ותבוא עליו ברכה שקיים ובערת הרע מקרבך וכן מעשים בכל יום בכל גלילות ישראל וכן כתבו הפוסקים. והנראה לפע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקע״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.