שוב ראיתי שכתב מהרר"י קולון ז"ל שורש כ' דחזקת חנות הקוטימו הוי מטלטלין ולא קרקע וז"ל ועל טענת המצרנות אקצר מאחר שבלאו זה נראה לע"ד שר' קלמן מסולק מכח התנאים שביניהם כדפרישית לעיל מ"מ אומר אני לפי הנראה לע"ד דמכח מצרנות אין יכול לסלקו שהרי דבר פשוט הוא שאין זה חשוב קרקע אלא מטלטלין בעלמא מאחר שאין המקום גורם זכות הלואת החנות ואינו אלא הרמנותא דמלכא דאדון נותן רשות להלוות וא"כ לא שייך ביה דין מצרנות כמ"ש בטור ח"מ בשם הר"ר יהודה אלברצלוני ז"ל ע"כ. הילכך לענין יאוש נמי חשיבי מטלטלין בעלמא ונתיאש. ותו כיון שנתרשל ראובן כשחזרו היהודים מלחדש חזקתו מאת מלך החדש פשיטא דיכול שמעין להשתדל לקחת הקוטימו ואפי' רשע לא נקרא וכ"ש להוציא מידו ועיין בשורש הנזכר. ותו דמקרא מלא דבר הכתוב כי לא אתן לכם מארצם ירושה כי לבני לוט נתתי את ער ירושה ואחר שכבשן סיחון הותרו לישראל וחזרו לישראל לירושה והיינו דאמרינן בכל דוכתא עמון ומואב טהרו בסיחון. אף בנ"ד נמי אע"ג דבזמן המלך הראשון היה אסור לכל ישראל לקחת החנות מפני חזקתו של ראובן כיון שיצא המלכות מרשותו ונכנס ברשות אחר הותר לכל ישראל לקחת החנות דמלכות חדשה היא זו:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקס״ח סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.