תשובה אין בזה חשש איסור ואע"ג דהלוקח יין מהם צריכין לישבע שלא נגע בו עכו"ם הכא אפילו שבועה לא צריך כיון שעושה אותו בבית ישראל לא חיישינן שמא נכנס העכו"ם בתוך ביתו של ישראל ונגע ביין ואינהו לא קפדי דכולי האי לא חיישינן דאי לא תימא הכי כל יין שהוא בבית ישראל שנעלם מן העין ניחוש שמא נכנס עכו"ם ונגע אלא לשמא נכנס לא חיישינן נכנס ושמא נגע חיישינן. ונ"ל שכל אותם החששות הרחוקות לא נאמרו אלא עכו"ם שהם עובדי עבודה זרה והותר להם היין אבל הישמעאלים דלאו עובדי עבודה זרה נינהו וגם היין אסור עליהם לא חיישינן אלא היכא דמוכח דנגע או היכא שהוא בא לבקש את היין או כיוצא בו וכ"ש שלא נחוש שמא יכנס ויגע והם לא יאמרו לו דבר. הילכך איני רואה כאן בית מיחוש לענין הקראין. אבל לענין חשש מגע הישמעאל דחששא רחוקה לא סמכתי על סברתי להתיר משום דלאו בני תורה נינהו כולהו ומדמו מלתא למלתא. והנלע"ד כתבתי.
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקס״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.