תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקל״א סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה דבר זה מחלוקת בין הראשונים ומחלוקותם תלוי בההיא דגרסינן בירושלמי הלין דכנסי ארמלן צריך למכנסה מבע"י שלא יהא כקונה קנין בשבת ע"כ. ודייקי רבוותא ז"ל ארמלן דוקא משום דלית להו חבת חופה אבל בתולה חבת חופה קונה. אבל לריב"ש ז"ל שאלו מלפניו דבר זה והשיב ז"ל איברא שאין הפרש בין בתולה לאלמנה לענין קנין אבל הבתולה לא היתה נשאת בזמנן בע"ש כי מה שאמרו בריש כתובות דבדוכתא דב"ד קבועין בכל יום אשה נשאת בכל יום ביארו המפרשים ז"ל חוץ מע"ש לפי שאין ב"ד יושבין בשבת ואיכא משום איקרורי דעתא. ושאלו על מנהגינו למה הבתולה נשאת בע"ש ותירצו לפי שאין אנו מיחדין עד עבור שבעת ימי המשתה ועוד שרובן מקדשין וכונסין יחד וליכא למיחש שזינתה תחתיו אבל הם היו מארסין ונותנין זמן לבתולה י"ב חדש לפרנס את עצמה ואיכא למיחש שמא זינתה תחתיו ע"כ. ונראה שדעתו ז"ל שאין חבת חופה קונה אלא יחוד וכן כתב הרמב"ם ז"ל עד שיביא אותה לתוך ביתו ויתייחד עמה ויפרשנה לו ויחוד זה הוא הנקרא כניסה לחופה והוא הנקרא נשואין בכל מקום ע"כ. הילכך צריך יחוד מבע"י שהרי אין עושין שם חופה אלא ז' ברכות לבד הילכך צריך יחוד מבע"י ואפי' שהיא בתולה ואם לא נתיחד עמה מבע"י לא יתייחד עמה בשבת כלל דנמצא קונה קנין בשבת ואם עבר ונתיחד קנה משום דקיי"ל דאע"ג דאין קונין קנין בשבת לכתחלה אם עבר וקנה קנה. והנלע"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.