תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקכ״ט סימן ז׳

שיטת הר"ן ז"ל דלא שבקינן פשטה דסוגיין ולא דחינן לה מהלכה משום מאי דמסקינן בפרק האשה דהתם אליבא דר' יוחנן שקליא וטריא ואליביה מתרצינן דהאיך דמשוך פרה דאמר מעכשיו אבל רב נחמן דקיי"ל כותיה בדיני וכל הני אמוראי ס"ל דהך דמשוך פרה בלא מעכשיו וכן בעיין הילכך נקיטינן לפי שיטה זו דאם אמר מעכשיו ספיקא הוי ואם לא אמר מעכשיו קנה ולענין גיטין מגורשת ולא ביאר הרב ז"ל אי כלישנא קמא או כלישנא בתרא ונ"ל דפסיק כלישנא בתרא דהא קיי"ל כרבנן דאמרי צידי רה"ר לאו כר"ה דמו לענין שבת ולענין קנייה וכן לגבי גט דחד טעמא הוא דהא לפי שטתו קנין פרה וקנין גט שוין הם הילכך צידי ר"ה וסימטא ואגם כולם דין אחד להם ואם היה הגט בסוף ל' ברשות אחד מהם מגורשת וכן לענין פרה וכן משמע מתוך לשונו שכתב לפי שטת הרשב"א ז"ל וז"ל ואי לא אמר לה מעכשיו אינה מגורשת כלל דצידי רה"ר וסימטא ואגם אינם מקומות שלה שיקנו לה מדין חצר ועלה קאמר ולדידי לא מחוור האי פסקא אלא מגורשת ומשמע דאכל הנך דלעיל קאי ודוק ותשכח. וא"ת א"כ אמאי השמיטה הריא"ף ז"ל וליכא למימר דהר"ן ז"ל סובר דדעת הריא"ף ז"ל כדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל ולפיכך השמיטה דא"כ היה לו לפרש שהוא חולק עליו כיון שהוא מפרש דבריו. וי"ל דכיון דפסק כרבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר דצידי רה"ר לאו כר"ה דמו בין לענין שבת בין לענין קנין ה"ה והוא הטעם לענין גט. וא"ת היכי כתב הך דמשוך פרה ומאי דאמר ר' יוחנן דבאומר מעכשיו קנה ואם לא אמר מעכשיו לא קנה דהתם אם אמר כלתה לה משיכתו אבל לענין גט כיון שהגט קיים לא כלתה לה קבלתה וזה ע"ד מה שתירץ בעל מגיד משנה לשטת הרמב"ם ז"ל. ונמצא לפי דרך זה הריא"ף והרמב"ם והר"ן ז"ל בשיטה אחת ופסק אחד לכולם. אם אמר מעכשיו ספק מגורשת ואם לא אמר מעכשיו אם נשרף או נאבד או מונח ברה"ר אינה מגורשת כלל. ואם מונח בצידי ר"ה או בסימטא מגורשת ודאי וזה המחוור שבפסקים לפי פשט הסוגיא. אבל יש לחוש להחמיר לענין מעשה כ"ש שיש כמה גאוני עולם שהולכים בשיטת הרמב"ן ז"ל: