ולענין מה שתפסת עלי באותה תשובה שנסתפקתי בדעת הריא"ף ז"ל אי איירי אפילו במלוה בשטר והיה הדבר קשה בעיניך דהרי בסוף יש נוחלין לא איבעי לן אלא בלותה ע"פ ואכלה משום דאיהו אפסיד אנפשיה דאוזיף בלא שטרא אבל אי אוזיף בשטר גובין מן הבעל וכן העלה הריא"ף ז"ל בעצמו. מי לא ידע בכל אלה דודאי הכי הוא וכן העלו כל המפרשים באותה סוגיא אבל כך היתה כוונתי דמספקא לי אי איירי מ"ש בעל העטור בשם הריא"ף ז"ל דוקא במלוה ע"פ איירי אפילו לותה ונשאת או דילמא איירי אפילו במלוה בשטר ודוקא בלותה תחתיו דבעל ואיהו דאפסיד אנפשיה דהלוה מעותיו לאשת איש ומהאי טעמא יש לומר דאפילו ישנן ברשותה לא יגבה אותם דמלוה להוצאה ניתנה ומיד זכה הבעל באותה הנאה ואין מוציאין מידה כיון שלא לותה לצורך מזונות והכי משמע מדעירב לה בהדי חבלות ודברים פשוטים הם. והנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקכ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.