תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתקכ״ג סימן ט׳

ולענין המודעא צריך לראות שטר המחילה אם כתוב בו וכל מודעא שמסרתי פסלתי עידיה מעכשיו לדעת הרשב"א ז"ל הרי המודעא בטלה ושאר המחילה קיים שהרי שם אותם לגבי נפשיה כפסולי עדות ואפילו שיאמר בשעה שכתב המודעא כל העדים שיצאו עלי שאני מבטל מודעא זו הרי הם פסולים מעכשיו אינו כלום לבטל את שאר המחילה דלגבי נפשיה מצי למפסלינהו אבל לגבי אחריני לא וזה ברור. והקשו על הרשב"א ז"ל מה תקנה היא זו הרי אפשר שיאמר בשעת מסירת המודעא ואפילו שאפסול עידי המודעא לא יהיו פסולים דאגב אונסי אכתוב כל מה שיאמרו לי וא"כ אין לדבר סוף. וכיוצא בה הקשה הוא ז"ל על הרמב"ם ז"ל שכתב פרק ו' מהלכות גירושין וז"ל א"כ מה תקנת דבר זה שיאמרו לו העדים קודם כתיבת הגט אמור לפנינו שכל הדברים שמסרת שגורמים כשיתקיימו אותם הדברים לבטל גט זה הרי הם בטלים והוא אומר הן ע"כ. וכתב הרשב"א ז"ל ולי נראה שאם מסירת המודעא על בטול המודעא מבטלת בטול המודעא גם כי אמר לשון זה מה מועיל דילמא גם הוא מסר מודעא על בטול כזה ע"כ. ולתרץ לדעת הרב ז"ל אפשר דאחר דברים האחרונים אנו הולכים וכן נראה מדברי בעל מגיד משנה. גם לדעת הרשב"א ז"ל אפשר לתרץ דכיון דפסל עידי המודעא אפילו שמסר מודעא על פיסול העדים לאו כלום הוא דהא שוינהו לגבה כפסולי עדות ושוב אינם יכולים להעידו. ואם כתוב בשטר המחילה אחד משתי לשונות הללו או מה שכתב הרשב"א ז"ל או מ"ש הרמב"ם ז"ל המודעא בטלה והשטר קיים ואם אין כתוב בו מהשתי הלשונות הללו אפילו כתוב בו בבטול כל מודעי ומודעי דנפקו מגו מודעי לאו כלום הוא משביעין אותה: