תשובה לפי מה שנהגו עתה להחמיר ולאסור כל סירכה של האומות וסימנך אומה הרשעה לא הוצרכת לשאול אבל לפי שורת הדין אין מקום לשאלה כי אין חילוק באומה בין גבה לשיפולי מהטעם שכתבת וכן נראה מלשון בעל הטורים ז"ל שכתב וכדסריך ריאה הנקובה במקום שאין הדופן סותמה דהיינו כל באומה מבחוץ ממקום חתוכי דאונה כתב הרמב"ם ז"ל וכו' ומדקאמר דהיינו כל האומה משמע ל"ש גבה ול"ש שיפולה ומקום חיתוכה הכל שוה. עוד זכור הכלל שאמרו אין אומרים בטריפות זו דומה לזו שהרי חותכה מכאן וחיה וחותכה מכאן ומתה ואין לנו אלא מה שמנו חז"ל. ומה שיש להסתפק לדעת האומרים דאומה הסרוכה לדופן תלינן נמי במכה בדופן אם נסרכה שלא כנגד המכה מאי כיון דלא הוי כנגדה ממש מחמת הריאה הוא דאלו מחמת המכה של דופן כנגדה הוא מסתריך או דילמא הריר יצא מן המכה ונתלה ונעשה כמין סירכא ושוב נסרך בריאה שלא כנגד המכה ואת"ל תלינן להקל אכתי תיבעי לך כגון שהסירכא יוצאה מן האומה כנגד המכה ממש אבל אינה דבוקה בדופן כנגדה אלא או למעלה או למטה מהמכה מאי האי ודאי לא ממכת הדופן היא שהרי אין הסירכה תלויה במכה א"ד ל"ש ובכל גוונא תלינן במכת הדופן. ונ"ל דכל הני גווני אזלינן בהו לחומרא והראיה מ"ש הרמב"ם ז"ל האום של ריאה וכו' וכיצד עושין וכו' אם נמצאת נקובה ונמצא בדופן מכה במקום הנקב תולין וכו' משמע דוקא במקום הנקב תולין אבל אם אין המכה במקום הנקב אין תולין. ומינה לבעלי הסירכא האחרת דאם הסירכא כנגד המכה תולין במכה ואם אין הסירכא כנגד המכה אין תולין. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתק״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.