ולענין ניתן לה בן והרי היא מותרת לשוק הוי פלוגתא דהראב"ד ז"ל ואנן ארובא סמכינן ואפילו להקל וכ"ש דאתריה דמר הוא וכ"ש דהוי מיעוטא דמיעוטא המחמיר כנגד המקילין. ולענין עד האומר מת היבם ואח"כ מת בעלך ואח"כ מת בנך מחמיר. ולענין להתירה ליבם מיקל בכל גוונא. והנכון שבפסקים דעד א' נאמן בכל גוונא בין להתיר ליבם בין להתיר לשוק כפשטא דסוגיא דגמרא. והרוצה לעמוד על עיקרן של דברים יעיין בסוגיא ובמה שכתבו עלה בעלי החדושים ז"ל. ובנ"ד אשה אע"פ שהיא אחותה נאמנת דמילתא דעבידא לאגלויי לא משקרי אינשי ותו דאיתתא דייקא ומנסבא דכיון דשריותא דידה תלוי במת הבן תחלה דייקא שפיר אם מת הבן תחלה או לא. ואע"ג דבלא"ה אסורה ליבם ואין כאן חומר שהחמרת עליה בסופה מ"מ הא מקלקלה טובא בכל הדרכים הכתוב במשנה ודייקא שפיר דהא אמתני' דלעיל קאי דאית בה י"ג דבר וכן כתבו המפרשים ז"ל. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתק״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.