תשובה הקרקע שגבתה להן אמן בחייה אין לבן זכות בהן ואם הניח האב קרקע זולת הקרקע שגבתה האלמנה בת הראשונה שתבוא להנשא נוטלת עישור בקרקע או במעות כפי מה שירצה הבן והשנייה נוטלת עישור מה ששיירה הראשונה. ואם באות להנשא כאחת חוזרות וחולקות שני העישורים בשוה. ואם אין שם קרקע אין להם כלום במטלטלין שאין זה מתנאי כתובה אלא תקנת חכמים ולא תקנו אותה אלא ממקרקעי אע"פ שיש מן האחרונים שכתבו דהאידנא גובין פרנסתה אפילו ממטלטלין אנו אין לנו אלא דברי הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל דאתריה דמר הוא. ומנכסי האם אין להם בו כלום חוץ מאותה קרקע שכתבה להם בחייה אפילו הניחה קרקעות הרבה דלא תקינו רבנן עישור נכסי אלא בנכסי האב ולא בנכסי האם והכל הוא לבן דברתא במקום ברא לא ירית וזה ברור. ואם יש מנהג קבוע שנוטלת עישור אף מן המטלטלין או מנכסי האם מנהג מבטל הלכה בממונא אבל לא באיסורא. והנלע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתצ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.