ושוב מצאתי במרדכי פ' מי שמת מעשה מסכים לרוב הדברים אשר כתבתי וז"ל מעשה שהיה שנתן האפוטרופוס חובות בערבונות לראובן ושמעון ליקח קרן ורבית מן הערבונות ופסק רבינו מאיר ז"ל דלא קנו ראובן ושמעון את הערבונות ואינם יכולין ליקח מן החובות רבית שעולה עליהם דאין אדם יכול להקנות לחבירו חוב שיש לו על נכרי בשום ענין ואפילו בקנין וראייתו מהאי ש"מ שאמר הלואתי לפלוני מה שאין כן בבריא ואפילו בקנין אגב ליתיה בבריא מדלא אשכח ליה הכא אלא הואיל ויורש יורשה או במעמד שלשתן אבל בענין אחר לא ובמעמד שלשתן לא מצי להקנות חובות לחבירו שהרי אין מעמד שלשתן בנכרי כדמפרש ר"ת ז"ל בפ"ק דגיטין. וא"כ כל הרבית שעלה על החובות כל היכא דאיתיה של בעליו הוא וכו' והרי היא כתובה לפניך עיין בה. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תת״צ סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.