תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתע״א סימן ב׳

תשובה הדבר ברור אצלי שיכול ראובן לעכב מעות שותפו על טענה זו ואינו עובר על שבועתו שהרי המעות האלו שהוא חייב לו הם מכח אלו החובות אשר כתובים בשם שמעון ובשעה שחלקו השותפות וכתבו התנאים בעידי ישראל לא הוצרכו לפרש דבר זה כי הדבר ידוע מעצמו שלא יכול ראובן לגבות החובות שהם על הישמעאלים אם לא יכתוב לו שמעון בערכאותיהם שהם של ראובן ועל סמך זה נשבע לתת לו המעות דאנן סהדי שלא גמר זה לתת לשמעון כל ממון שיש לו בשותפות וישארו החובות כתובים בשמו דאם ירצה שלא ילך לגבות אין כופה אותו על ככה או יגבה אותם לעצמו ויצטרך לבי דינא להוציא ממנו מה שגבה. הילכך אם רוצה שמעון להוציא מראובן ילך ויכתוב לו החובות כדי שיוכל לגבות דע"מ כן נשתעבד ואע"פ שלא פירש כמאן דפריש דמי ואפילו מ"ד אחריות לאו טעות סופר מודה בנ"ד לפי שלא היה צריך ליכתוב כ"ש דקיי"ל אחריות טעות סופר הוא ואע"ג דלא כתיב כמאן דכתיב דמי משום דלא שדי איניש זוזי בכדי וכ"ש הכא וכל זמן שאין שמעון כותב לראובן חובותיו איני רואה שיהיה ראובן עובר על שבועתו ואין לך שבועה בטעות גדולה מזו שאם לא תאמר שהדבר מפורש מעצמו גם הפשרה והקנין הכל הוא בטעות וחוזר השותפות כבתחלה. אבל הדבר ברור שזה התנאי מפורש מעצמו וכי באיזה דרך קנה ראובן חלק שמעון באלו החובות אי בכתיבה ומסירה מה מועיל זה בחזקת הישמעאלים הואיל והבעלי חובות ישמעאלים הילכך לא קנה אותם אלא כשיכתוב אותם בשמו בדין הישמעאלים. ולענין שחל השבועה ביום שבת נהי שכתבו בעלי התשובות שיכול לפרוע דאתי איסור שבועה דאורייתא ודחי שבות דרבנן. מ"מ חייב ראובן להשתדל ביום הששי לשלם שלא יצטרך לחלל שבת אפילו בשבות דרבנן ואם לא יכול ראובן להשלים ביום ששי או כגון שלא זכרו הזמן עד שנכנס השבת או אם ירצה שמעון לומר לראובן התקבלתי מוטב כדי שלא יחלל חבירו את השבת ואם אינו רוצה אתי דאורייתא ודחי דרבנן. והנכון שיתן לו משכונות וכן כתבו הרשב"א והרא"ש ז"ל. והנראה לע"ד כתבתי: