ולענין האומר לחבירו תאמין בשם י"ת שאעשה לך דבר פ' לא מיבעיא אם הוא חייב מן הדין לעשותו דפשיטא דנדר גדול נדר לאלהי ישראל לקיים מה שהוא חייב מן הדין אלא אפילו שלא היה חייב מן הדין אני אומר שחייב לקיים דברו כיון שהבטיחו באמונת השם אין לך נדר גדול מזה שהרי אם לא קיים דברו נמצא שאינו מאמין בשם כ"מ שכך אמר לו כמו שאנחנו מאמינים בשם ית' תאמין שאעשה לך דבר פ' והוי כאלו אמר באמונת השם שאעשה דבר פ'. ואפילו אם תרצה לומר דלאו שבועה גמורה היא לא גרע מידות ופסקו רוב הפוסקים דידות שבועות כשבועות. וגדולה מזו ראיתי בשם ריב"א ז"ל באחד שאמר כן יעזור ה' ליריאיו והתורה הזאת שאקיים אלו התנאים והשיב שבועה בשם יש כאן ואע"פ שלא אמר שם אלא בכינוי אלא בלשון לעז כדאמרי' מארי כולא שבועה הילכך אם לא קיים הבטחתו יש בו מקטני אמנה ויש בו חשש נדר ושבועה ויש בו מבטיח ואינו עושה ויש בו חילול השם אם הוא מבני תורה ורואה אני לכוף אותו בדין לקיים הבטחתו דלא גרע מהן הן ולאו לאו וימין ושמאל ומבטא דאמרו מקצת מפרשים דאפילו בלא הזכרת שם וכינוי מתחייב וכ"ש בנ"ד דאיכא שם ממש:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתס״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.