תשובה לכאורה היה נראה דנאמנת מההיא דרב המנונא דאמר האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת ופסקו רוב הפוסקים אשר נמצאים אצלינו דהלכתא היא והכי רהטא דסוגיין בכולי' תלמודא כר' המנונא ונאמנת לגמרי קאמר ותנשא לכתחלה ונוטלת עיקר כתובתה דהא קרינא בה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי אבל התוספת לית לה דהוא אומר שלא כדין יוצאת ממנו ולמישקל וליפק לא כתב לה. וטעמא דמלתא כיון דמידי דקים ליה לבעל איהי מהימנא דחזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה לומר גרשתני אם לא דקושטא קאמרה. הילכך לנ"ד נמי כיון דאיהו קים ליה במלתא אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה לומר כופה אותה לשמשו נדה אלא ודאי קושטא קאמרה ויוציא ויתן עיקר כתובה אבל כד מעיינת בה שפיר תשכח דלאו הכי הוא ולא דמיין אהדדי כלל דבשלמא גבי האומרת גרשתני לא משוי ליה רשע ומ"ה מהימנא אבל בנ"ד קא משוי ליה רשע ולפיכך אינה נאמנת כלל וכן כתב הריטב"א ז"ל וז"ל ואין לנו שנאמינוה בשום מקום בתלמוד מדרב המנונא במידי דפגמא ליה ומשויא ליה רשע וכבר הארכתי בזה בתשובת שאלה ע"כ. ותו דלא מדמינן העזות להדדי תדע דאינה נאמנת בטענה אחרת משום האי מגו דכיון דאין האשה מעיזה פניה בזו ומעיזה פניה בטענות אחרות אין כאן מגו וכן כתבו המפרשים הילכך הבו דלא לוסיף עלה דהא דרב המנונא. ותו דכפייה זו לא ידעתי מה היא דאם כופה אותה בדברים לא תאבה לו ולא תשמע אליו ואם כופה אותה בשוטים תקבול לפני ב"ד ואם אונס אותה ממש וכי בשדה תצעוק ויש לה מושיע. ומיהו בזה יש לומר משום דאין אדם דר עם נחש בכפיפה ולא תוכל להתבזות בכל פעם לב"ד:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תת״נ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.