תשובה אין אנו סומכין על ר"ת בזה חדא שהרי יש חולקים בהדיא ותו דעדים החתומים על השטר מן התורה פסולין אלא אמרז"ל כשרים שלא תנעול דלת ואנו נקל קולא אחריתי ונאמר דאפילו על כתב ידם נעשה על פיהם. וכי תימא כיון שהם רחוקים מב"ד כיצד יעשו. לא קשיא יעשו ב"ד של שלשה ויעידו בפניהם וישלחו קבלת העדות לב"ד וכן נוהגים בכל גלילות ישראל. ותו דאם איתא לדברי ר"ת אמאי אצטרכינן לטעמא דשלא תנעול דלת תיפוק לי' מפני שהם ראוין להגדה אין הגדה מעכבת בהם. ותו בירושלמי משמע בהדיא כדעת רש"י ז"ל דגרסינן בשלהי יבמות על פי עדים לא על פי כתבן ולא עפ"י מתורגמן ולא עד מפי עד ועכשיו אין משיאין עד מפי עד בתמיהא עפ"י כתבן עפ"י מתורגמן משיאין ע"כ. וכי היכי דעד מפי עד לא התירו אלא בעדות אשה ומשום עיגונא ולא בעדות ממון כן על פי כתבן נמי לא התירו אלא בעדות אשה לא בעדות ממון. וכן נראה סברת הסמ"ג שכתב סברת ר"ת וכתב עלה אבל רש"י פי' בפירוש החומש עפ"י שנים עדים פרט שלא ישלחו כתב ידם לב"ד וכן משמע בתוספות פ"ב בד"ה ור' יוחנן אומר אעפ"י שאין זוכרה הילכך אין לנו להוציאו מדין התורה אלא היכא דהוי שטר העשוי כתקנו. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתרנ״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
