ולענין אם יכול לחזור בו הדבר ברור כי היזק ראיה שמיה היזק ואין לך מום גדול מזה. אבל אם היו החלונות במקום מגולה שהיה יכול לראות שלא פרץ פצימי החלונות אינו יכול לחזור בו שכל שהיה אפשר לעמוד עליו ולא עמד כגון לטועמו אם הוא דבר הנטעם או לראותו אם הוא דבר הנראה וכיון שלא עשה כן מחל. וכן כתבו ז"ל וכן ראוי לדון. אבל אם היו החלונות במקום אפל שלא היה יכול לראותם אלא ע"י בדיקה לאור הנר אין דרך בני אדם לבדוק הבתים החצרות ככה הילכך מום הוא וחוזר. ואפילו יטעון לא ידעתי הדין שצריך לפרוץ את פצימיו וחשבתי כיון שהן סתומות כ"כ זמן שוב לא יכול לפותחן אין שומעין לו שלא מפני חסרון ידיעתו נפסיד את המוכר זכותו יהיה לו לשאול את מי שיודע וכיון שלא שאל מחל ואינו יכול לחזור. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתרמ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.