תשובה ישבע ראובן תחלה שבועת היסת שלא נתן לו שמעון משכון ואחר כך ישבע שמעון שלא היה שוה משכונו פחות ממה שלוה עליו ונפטר. והטעם שכבר ידעת שאנו רגילין לפסוק כדעת הרמב"ם ז"ל שכתב הוציא עליו כתב ידו נאמן לומר פרעתי ומגו שהיה יכול לטעון פרעתי נאמן לומר משכון הנחתי אצלו על החוב ומכאן אתה למד שאם הוא בשטר נשבע ראובן שלא הניח אצלו משכון וגובה את חובו. ובנ"ד לא שנא מלוה ע"פ ממלוה בכתב ידו ואם נשבע ששוה המשכון יותר מחובו אינו גובה כלום שכבר נפטר ראובן בשבועתו. ואם מודה שהיה שוה פחות מהחוב נשבע שבועת התורה שהרי הוא מודה במקצת ופורע השאר ופשוט הוא. והנראה לע"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתרמ״ה סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.