תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתרמ״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה יש אוסרין משום דלילה לאו זמן ציצית הוא ונמצאו הציצית משוי. ויש מתירין כיון דזהו דרך מלבושו אפילו בחול שהרי בעלת ארבע אסורה בלא ציצית הילכך אין זה מלבוש אלא ע"י ציצית וזהו דרכו בחול. ואני דעתי להקל וכ"ש בזמננו זה שלא נמצא רה"ר גמורה מן התורה כי מזה הטעם התירו לנשים לצאת בתכשיטין לפי שאין לנו לא רה"ר גמורה וכ"ש במצרים דכולם רשות היחיד גמורה היא דדלתותיה נעילות בלילה. א"נ איכא טעמא אחרינא בנשים דכולן חשובות הן ולא שלפיא ומחויא. הילכך הדבר ברור כי במצרים מותר לצאת בטלית המצוייצת כהלכתה בליל שבת לכ"ע. ותו דנהי דלאו זמן ציצית בלילה מ"מ אם לובש ציצית בלילה אינו עובר הילכך מלבוש הוא. ולענין הרמיזה לעכו"ם לצורך השבת אסורה לצורך מוצאי שבת מותרת כההיא דאמרינן הנראה שתעמוד עמי לערב. אבל לצורך שבת רמיזה לעכו"ם אסורה. והנראה לע"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.