תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתרמ״ג סימן ג׳

כללא דמילתא דהתבשיל בדיעבד מותר דנותן טעם לפגם. וכל קדרה שאינה בת יומא נ"ט לפגם הוא אבל הקדרה והקערה והכף שנבלע בהם טעם של איסור אעפ"י שאם יבשל בתוכן יהיה פגום הרי הם אסורין אע"ג דלית להו תקנתא אלא בשבירה. ואם בישל בהם במזיד קנסינן ליה ואסרינן ליה לתבשיל. והתוספות כתבו דההוא דפינכא דמשם הכי תברא משום דבלעא טובא משמע דס"ל דשאר קדרות הוי נמי כדיעבד ומותר. והשתא ניחא ההיא דתנור חדש יוצן ואמאי יוצן יותץ מיבעי ליה דהוי כדיעבד ולדעת הר"ן ז"ל צריך לחלק דבשלמא תנור אין יכול להחזירו לכבשן ולפיכך הוי כדיעבד אבל קדרה כיון דמצי להחזירה לכבשן הוי כלכתחלה ואסור ונכון להחמיר היכא דעבר ובישל בה במזיד וכמו שכתבתי למעלה. והנראה לע"ד כתבתי: