תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתר״ד סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה אין כופין אותו ואפילו אין לה אלא בת אחת סגי דהא אית לה חוטרא לידה ומרא לקבורה וכן כתבו ז"ל וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שכתב גבי האי דאתית קמיה וכו' כתב ולא היו לה בנים משמע שאם היו לה בנים לא תועיל טענתה וכ"ש הוא דאיש שהוא מצווה על פריה ורביה אם כבר קיים לא כייפינן ליה שישא אשה בת בנים ולא חיישינן שמא ימותו אלו כ"ש לגבי אתתא דלא מפקדא אפריה ורביה דלית לן למיחש לשמא ימותו. ומה שיש להסתפק אם מתו בניה אם מונין לה עשר שנים משעת המיתה או משעת הנשואין ומסתברא לי משעת הנשואין שהרי אין הספק אלא ממנו שהרי היו לה בנים והוא לא היו לו בנים. והה"נ אם יש לה בני בנים או בנות בנים או בני בנות או בנות בנות שאין לה שוב טענה בעינא חוטרא וכו' דהא אית לה ומק"ו דפריה ורביה אתי דאם האיש שהוא מצווה על פריה ורביה בני בנים הרי הם כבנים כ"ש לאשה דלא מצווה אלא שבאת מצד ומחמת טענה כל שהוא. דבני בנים הרי הם כבנים. והנלע"ד כתבתי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.