ולענין אם נקרא חוזר וטוען. כלל זה יהיה בידך כל טענה שהוא מפטור לפטור חוזר וטוען אם לא באו עדים להכחיש טענתו הראשונה ואפילו שיצא מב"ד וחזר וזהו דעת רוב הפוסקים. ולדעת מקצת אם יצא מב"ד שוב אינו חוזר וטוען דדלמא טענתא אגמרוה ובנ"ד הוי מפטור לפטור וחוזר וטוען ואפילו לפי דעת הדיינים שהיו קוהים לחייבו נמצא שטענתו היא מחיוב לפטור ואינו חוזר וטוען כיון שאמרו לו אם יש לו עוד טענה אחרת ואמר אין לי מ"מ לפרש דבריו הראשונים יכול לטעון הואיל ולא יצא מב"ד לדעת כ"ע והכא פירוש הוא שהרי בכלל הלשון שאמר המפקיד הוא שנתן לו רשות לעשות בפקדון כל מה שירצה ולהפקיד ביד אחרים ג"כ מפני שכתבתי לשם על דין זה פעם אחרת לא אאריך בו ויעויין משם ואם יש מערער בדבר תודיעני ואכתוב בארוכה כי לעת [עתה] אין פנאי:
תשובות הרדב״ז חלק ג · חלק תתר״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ג, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.