תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תתכ״ט סימן ב׳

תשובה כבר תמהו הראשונים נ"נ על זה והסכים רבינו ירוחם ז"ל שמה שכתוב בספרים בי"ט טעות סופר הוא כאשר תמצא מפורש בספרו ולדעתי אין צריך למחוק כל הלשון אלא במקום מלת וגם צריך ואין אבל קשיא לי דמתרמי מלתא שטעו הסופרים בפסקים וברמזים וגם בספר הטורים והא ודאי מלתא דלא שכיחא הוא. וראיתי מי שתירץ דבי"ט איירי במקשה לילד ובאלו טרפות מיירי בשאינה מקשה לילד ואינו נכון כלל דאין דרך הפוסק לסתום אלא לפרש. ותו דאיהו ז"ל כתב כדאיתא פרק אלו טרפות ומה ראיה היא זו כיון דהתם איירי בשאינה מקשה לילד והכא איירי במקשה לילד עוד ראיתי שכתבו בשם כה"ר יעקב ן' חביב דברים בתירוץ קושיא זו ומפני שלא נתחוורו אצלי לא כתבתים אבל מה שנראה לי בזה הוא דמאי דמתרצין בגמרא הכא במאי עסקינן שהפריס ע"ג קרקע לדחויי דלא תסייעיה לרב נחמן מההיא דשוין שאם נולד וכו' ופרש"י ז"ל שהפריס ע"ג קרקע שננער לעמוד ותחב פרסותיו לעמוד ע"כ משמע דאפי' לא עמד אלא שננער לעמוד סגי בהכי. וק"ל להרא"ש ז"ל אמאי לא דחי ליה הכי בהדיא הכא במאי עסקינן בשננער לעמוד ולא תסייעיה מהכא דהוה עדיפא טפי אלא מדקאמר שהפריס ע"ג קרקע משמע שעמד על רגליו ממש כדאמרינן גבי בן פקוע ומדמשני הכי משמע דבעינן מיהא ננער לעמוד אעפ"י שלא עמד וכן משמע מדכתב ז"ל באלו טרפות ואע"ג דחזינן ביה ריעותא שאינו יכול לעמוד אבל לעולם צריך שיהיה בו שום התעוררות לעמוד דאי לאו הכי לימא ואע"ג דחזינן ביה ריעותא ותו לא משמע דס"ל ז"ל דאין מוציאו מריסוק איברים עד שיהיה בו שום התעוררות אע"ג דאינו יכול לעמוד ומה שכתב בי"ט וגם צריך שיפריס ע"ג קרקע כלומר שיהיה ננער לעמוד כדפרש"י ז"ל באלו טרפות. ומה שכתב כדי שיצא מספק ריסוק איברים כדאיתא בפרק אלו טרפות כלומר מדדחינן דהפריס ע"ג קרקע ולא דחינן בשננער לעמוד משמע דבעינן התעוררות מעט להוציאה מידי ספק ריסוק ואע"ג דבלשון הפריס ע"ג קרקע מפרש בתרי אנפי מצינו כיוצא בזה בתלמוד בכמה מקומות וכ"ש שאין זה הלשון בגמ' אלא מושאל הוא לומר דבעינן שיהיה ננער לעמוד ובפרק אלו טרפות הוי בדוקא עמד כיון דהוה מצי לדחויי עדיפא מינה ולא דחי משמע דוקא הוא שעמד על רגליו: