תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תתכ״ז סימן ב׳

תשובה קושטא דאיכא במקצת פירושו רש"י ז"ל בסוף הסוגיא פרק כל הבשר וז"ל והלכות כחל כבר למדנו למעלה לצלי בעי קריעה שתי וערב ובתחלת הסוגיא כתב הא קמ"ל קריעה בעלמא קאמר ליה או שתי או ערב וא"כ לרש"י מדידיה אדידיה קשיא וליכא למימר דהדר ביה רש"י ז"ל שהרי כתב כבר למדנו למעלה וכו' אבל בספרים מדוייקים כתיבת יד נמצא בסוף הסוגיא שתי או ערב. וכן משמע לי דמה שכתב בתחלת הסוגיא הוא דוקא דהיינו קריעה כל דהוא או שתי או ערב. ולשון הטור מה שכתב בסוף הוא עיקר כי לדעת רש"י ז"ל לצלי קריעה כל דהוא סגי ומה שכתב בראש הפרק זהו לדעת רש"י לא קאי אתחלת הלשון אלא אסיפיה וה"פ ולצלי צריך קריעה שתי וערב לכתחלה כדעת המחמירים ואם צלאו בלא קריעה מותר אבל אם בשלו לבדו אסור בלא קריעה זהו לדעת רש"י ז"ל אבל דעת ר"ת ז"ל אם לא קרעו ובשלו לבדו בדיעבד מותר וזה שלא כדעת רש"י כי הוא ז"ל משוה בישולו לבדו לבישולו עם הבשר ור"ת משוה בישול לבדו לצלי וזהו שכתב ויש מחמירין להצריכו לכתחלה קריעה שתי וערב וטיחה בכותל אפילו בקדרה בפני עצמו ולצלי קריעה כל דהוא וזהו כדעת רש"י ז"ל שהוא מחמיר בבישול אפי' לבדו ומיקל בצלי בקריעה כל דהוא. ור"ת ז"ל מיקל בבישול כמו בצלי ומחמיר בתרווייהו להצריך קריעה שתי וערב לכתחלה: