שוב ראיתי למהר"ר ישראל ז"ל שכן היה מנהגם בימיו וז"ל והאידנא בזמנינו שאין האשה מוציאה הגט כלל לגבות וכל הגטין קורעין מיד המנהיגים וגונזין אותם א"כ טורח זה למה כיון דקי"ל הלכה רווחת עידי מסירה כרתי ואין צריך עידי חתימה אפילו לכתחלה ע"כ. ולפי טעמא אשר כתבנו למעלה א"כ קרוב ונתרחק ויש לו בנים לא יהיה כשר בגטין וקדושין לאפוקי נפשין מפלוגתא דר' יהודה דס"ל דפסול אע"ג דלא קי"ל אלא כרבנן דכשר. וי"ל דלאו בכל פלוגתא צריכינן לאפוקי נפשין מפלוגתא אלא אי הך דר' מאיר דאיכא כמה סתמי כותיה וכי הך דר' יוסי דסתם משנה דלא באת כוותיה אבל הך דר' יהודה מוכח מעובדא דמר עוקשא ובני חמוה דלא קי"ל כר' יהודה. ולפי הטעמים אשר כתבתי לעיל אתי שפיר טפי. והנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תשצ״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.