תשובה מפני קושיא זו כתב הרמב"ם ז"ל פ"ק דמעשר ועזרא קנס את הלויים בזמנו שלא יתנו להם מעשר ראשון אלא ינתן לכהנים לפי שלא עלו עמו לירושלים משמע דוקא לזמנו קנס אבל לדורות הבאים לא קנס. והכי נמי משמע מדיהיב ר"ג מעשר לר' יהושע שהיה לוי אלא דאכתי קשה דנהי דגזר על אותם שלא עלו עמו מדעתם אבל על אותם שעלו עם זרובבל או על אותם שעלו משאר ארצות למה קנס אותם אפילו בזמנו. גם לדעת שאר המפרשים שקנס גם את הדורות הבאים אחריהם מאי איכא למימר. ויש לתרץ דעזרא לא קנס את העניים אלא את העשירים כי מפני העושר לא רצו לעלות עמו ונמצאו מבזין את מתנות לוייה ולפיכך קנס את כל העשירים דכיון דטובת הנאת המתנות לבעלים קנס בשב ואל תתן לעשירים אלא לעניים דאיכא תרתי מתנות לויה וצדקה לעניים ובלאו הכי היה ראוי לקנוס לפי שכל הבעלי בתים היו נותנים מתנות למכריהם אע"פ שהם עשירים ונמצאו עניי הלוים מתים ברעב כי אין להם חלק ונחלה אלא עלה מצא לפי שלא עלו עמו שראה כי מפני עושרם בעטו בעבודת בית המקדש ולא רצו לעלות. עוד י"ל כי על פי הדיבר קנס לתת את המעשר ללויים לא עקר את המצוה לגמרי אלא קנס אותם לזמן ידוע והוא יתברך יודע הסבה אשר בשבילה קנס אותם. וקרוב הוא שתהיה הסבה מה שכתבנו למעלה או זולתה אבל לא תפול שאלה. וכ"ש לדעת ר' עקיבא דקנסא הוה שיתנו את המעשר גם לכהנים דאתי שפיר טפי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תשפ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.