תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תשע״ה סימן ב׳

תשובה מסתברא לי דאם ישב עמהם מתחלה לאכול אלא שהם היו אוכלים דגן והוא לא אכל אלא ירק או שתה כוס של יין שהוא נפטר בברכת המזון שהרי ברכת המזון פוטר הכל כיון שישבו בתחל' כדי לברך ברכת זימון ואין זימון אלא בברכת המזון. אבל כשיש בו שנים ובא אחר להצטרף עמהם הרי לא נתכוון ליפטר בברכת המזון אלא להצטרף עמהם כדי שהשנים יברכו ברכת הזימון ומשום הכי לא נפטר בברכת המזון אלא בברכה הראויה לו. ודייק לה מדקאמר בתחלת הפרק שנים שאכלו ובא ג' להצטרף עמהם וכו' משמע שלא ישבו תחלה כולם לאכול ועלה כתב שאלתי את א"א אם המצטרף וכו' אבל אם ישבו תחלה כולם לאכול אלא שזה אכל ירק לא נקרא זה מצטרף והכי הו"ל למימר ג' שישבו לאכול אעפ"י שאחד מהם לא אכל דגן אלא ירק מצטרפין. ותו דייקנא לה מדקאמר אם המצטרף נפטר מברכה אחרונה בברכת המזון של אלו משמע שהברכת מזון היא של אלו השנים לא של הג' וכיון שלא היה דעתו אלא להצטרף כדי שהשנים יברכו ברכת זימון לא נפטר בברכת המזון שלהם דלא אמרינן ברכת המזון פוטר כל הדברים אלא כשבתחלה היה דעתו שיפטור אותו ברכת המזון אבל אם בתחלה לא היה בדעתו שיפטור אינו פוטר ולפיכך צריך המצטרף לברך לעצמו ברכה אחרונה הראויה לו ואפילו נתכוון בשעת ברכת המזון לא יצא כיון שבתחלת אכילתו לא היה אלא כדי להצטרף עמהם לזימון. א"נ דטעמא שאותם שאכלו ירק לא מפטרי בברכת המזון דאין ברכת המזון פוטר ברכת בורא נפשות רבות וטעמא דמי ששותה כוס של יין הוי מטעמא אחרינא דע"כ לא אמרינן ברכת ג' פוטרת מעין ג' אלא כששתו כולם שנתחייבו כולם ברכה מעין ג' אבל בנ"ד שהמברך מברך כדי לפטור עצמו מאכילת דגן שהיא ברכת ג' והשומע בא לפטור עצמו מברכה מעין ג' בזה לא שמענו שיהיה כונת המברך לענין אחד והשומע לענין אחר. ולפי טעם זה אפי' ישבו תחלה שלשתן לאכול אלא ששנים אכלו דגן ואחד אכל ירק או שתה כוס של יין אינו נפטר בברכת המזון שלהם וטעם זה נ"ל עיקר כיון שלא חלק הפוסק בהדיא משמע דבכל גוונא אינו נפטר בברכת המזון עד שיברך ברכה הראויה לו: