תשובה מתוך קושיא זו העלו התוספות דהא דאמרינן דנין ודנין אותם הנ"מ דיני ממונות אבל דיני נפשות דאיכא טעמא דלא תענה על רב אין מושיבין כלל. וק"ל כיון דתקינו דדיני נפשות מתחילין מן הצד מהאי טעמא תו ליכא למיחש למידי. ותו דמתני' דקתני המלך לא דן ולא דנין אותו וקאמר עלה רב יוסף לא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי בית דוד דנין ודנין אותם בדיני נפשות מיירי דהא מייתינן עלה עובדא דינאי מלכא דקטל עבדיה נפשא. ותו דקרא כתיב ויחגור דוד חרבו דילפינן מינה דדיני נפשות מתחילין מן הצד לפיכך הנכון בזה דמלכי בית דוד דנין ודנין אותם אפי' דיני נפשות בזמן שהם מכלל הסנהדרין וכיון שהוא מכלל הסנהדרין לעולם לא ידבר תחלה בדיני נפשות אלא מתחילין מן הצד וליכא לא תענה על רב אבל אין מושיבין מלך בסנהדרין בזמן שאינו ממנין הסנהדרין דכיון שאינו מכלל המנין לא יקפיד וידבר בתחלה או באמצע ויחלוק על אחד מן הסנהדרין ואיכא משום לא תענה על רב. ומשום האי טעמא אין מעמידין מלך בסנהדרין לא שנא מלכי בית דוד ל"ש מלכי ישראל והנל"ד כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תשע״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.