כתבו הראשונים ז"ל שהדין עם הלוה והראיה מההיא דכתובות חזינן אי אמר ליה הב זוזי ושקול שטרא פטור וגו' ומ"מ אם המלוה אינו מאמינו נותן לו השטר בפני עדים או נותן השטר ביד שליש ופורע הלוה ונוטל השטר מיד השליש ואין הלוה יכול לעכב ולומר איני נותן המעות עד שיהיה השטר בידי כיון שהמלוה רוצה ליתנו ביד שליש וברור הוא. והוי יודע שאפילו יש שבועה בשטר יכול לעכב הפרעון עד שיחזיר את השטר כיון שהשטר מצוי ואם נתברר שנאבד השטר כותבין שובר שלא יאכל הלה וחדי:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תש״ס סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.