תשובה תרי לישני נינהו בגמרא ורוב הפוסקים אשר אנו רגילין לסמוך עליהם פסקו דתרי ותרי ספיקא דרבנן לאפוקי מילתא מחזקה קמייתא דאית לה להך מילתא ולמ"ד תרי ותרי ספיקא דאורייתא אלימא האי ספיקא לאפוקי מלתא מחזקה קמייתא ומהאי כללא תוכל להבין מאי איכא בין הני תרי לישני וחד מינייהו שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה למאן דאמר תרי ותרי ספיקא דאורייתא נפקא לה מחזקת אשת איש והבא עליה באשם תלוי ולמ"ד תרי ותרי ספיקא דרבנן לא נפקא לה מחזקת אשת איש והבא עליה בחטאת ומזה תוכל להבין שאר הנפקותות וכבר האריכו הראשונים להוכיח דקי"ל כי הך לישנא תרי ותרי ספיקא דרבנן וגם אני הארכתי בה בתשובה על מעשה שבא לידינו בשנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה והעליתי באותה תשובה דכל ספק שיולד לנו באותן הקדושין אזלינן בהו לקולא בכל ספק קדושין שאם נולד לנו ספק אחר אית לן למיזל לקולא וכן הודה בעל הדין חדא דתרי ותרי כיון דקי"ל ספיקא דרבנן הוא לא מפקי לה מחזקת פנויה ותו שנולד לנו ספק אחר באותן קדושין הרי היא בחזקת פנויה מ"מ אם אתה רוצה לעמוד על עיקר הדברים עיין באותה תשובה אם ישנהו אצלך:
תשובות הרדב״ז חלק ב · חלק תשמ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ב, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.